נחזור קצת אחורה בזמן עם אינטרפטציה מודרנית
מה שהכי מעניין בחדר הזה שכלום לא חדש. החדר הוא אסופה של רהיטים ששופצו, נאספו, נצבעו
כן, היו דברים חדשים: וילונות וכריות

זה מתחיל מהשידה הכחולה לצד המיטה שהייתה שייכת לסבתא רבא של בעלי הבית
והשידה הורודה שהדוד רצה לזרוק שהייתה פעם בגוון אחר ונצבעה לורוד מעושן
ושידת המגירות שהייתה פעם ארון צף לבן.
אז פרקנו את השידה, שלחנו לצביעה, קנינו ידיות וזוג רגליים וקיבלנו שידה חדשה.
והארון בגדים? גם הוא מגיע עם סיפור:
משהי שרצתה לזרוק את הדלתות אז ברור שאספנו אותם, צבענו אותם ובנינו את הארון, הוספנו ידיות והארון חדש.
השרפרף המעניין מתחת לחלון – גם הוא נזרק ונאסף
ובסוף יש כיסוי המיטה המושלם- כיסוי בן 45 שנה. כיסוי שהיה שייך לאמא שקיבלה לנדוניה ועבר לבת.
רגע
ועוד לא סיימנו –
גוף התאורה – גם הוא כבר לא צעיר. גם הוא חוגג כמעט 40 שנה… קצת צבע, קצת התאמות לצבעוניות בחדר שינה

וזה החדר, סיפור לכל רהיט
וזה מה שמיוחד ומעניין.

וכמעצבת אני שמחה על ההזדמנויות שמגיעות בחיים המקצועיים.
כן, זה כייף לקנות ריהוט ואביזרים חדשים
וזה ממש כייף ומאתגר לקחת את הישן ולייצר וליצור חיים חדשים

והצבעים?

הפעם נגענו בורודים ובכחולים ובגוון אגוז שנמצא בפרקט והופך את הכל לאווירה חמימה ומיוחדת