אחד מהדברים שמהם אני מתרגשת כל פעם יחד עם הלקוחות שלי: זה תהליך.
לפעמים מתאהבים בהדמייה הראשונה
לפעמים צריך עוד פגישה שתיים שלוש ועוד הדמיה
ואז מתאהבים במבנה הזה שנולד.

כך או כך, התהליך נדרש, החשיבה המעמיקה, ההבנה איפה כל דבר יאוחסן.
האם המשפחה תגור בבית ויהיה טוב ונעים ופרקטי ומדוייק.
ורק אז מתחילה איזו מחשבה על חומר צורה צבע.

לפעמים המחשבות הללו מגיעות קודם.

ושוב- זה התהליך הזה שצריך ומומלץ ליצור ולייצר יחד עם הלקוחות

ומה שמרגש זו הנקודת זמן הזו- בה הלקוחות רואים את הבית והעיניים אומרות: כן.
עם הבית הזה אנחנו רוצים להתחתן 😊

ואז זה הרגע והלילה שאני יודעת שארדם עם חיוך כי זה משמח אותי ומכניס שקט ללב.
לדעת שעוד משפחה תחיה את החיים שלה בבית המקדש הפרטי שלה.

כי אין כמו בית אליו את ואתה מתכנסים בסוף היום.
לקירות האלה שמאפשרים וצריכים לאפשר לנו להיות מי שאנחנו וכמה שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים.

*הדמיה פוטוראליסטית, הבית נבנה בימים אלו בקיבוץ בצפון