מה למדתי מהבית הזה?

💙שעיצוב הוא הוכחה מעולה לכך ששונים יכולים להתחבר כאילו הם היו שם ביחד כל הזמן
💙ושאנחנו יכולים לגרום אנשים שחיים בבתים שלהם לחייך המון.
💙ושאני פשוט אוהבת ליצור ולתכנן נגרות
💙ושידיות הן קסם ותכשיט לנגרות

כל בית הוא סיפור
והפעם דירת מיני פנטהוז
ובכל פעם ששואלים אותי באיזה סגנון אני מעצבת אז אני עונה
אני מעצבת בסגנון שמי שיגור בבית יתחבר אליו, יאהב אותו, יחייך ממנו
בכל בוקר מחדש.

אז מה היה בבית הכל כך מיוחד הזה?
מודרני קווים נקיים, רהיטים ממוסגרים בקווים דקים של פורניר.
ואז הרעיון להכניס משרביה עם צורניות שמזכירה והגיעה מעולם הצורות של האיסלם.

ואם יש משהו שאני הכי אוהבת לעשות זה לשלב ולחבר בין עולמות שונים כל כך.
בין הנקי והישר לבין העומס הצורני שנמצא במשרביה
והלקוחה אהבה כל כך שהחלטנו לחזור על הצורה במטבח, על קלפה ועוד קריצה קטנה במגירות הירקות באי.

ואז הגענו לארון אחסון בחדר הממד והחלטנו שגם שם אפשר קצת, חריטה מעניינת על הארון.

והבית הזה הרגיש לי כמו ריקוד.
בכל פעם שהגעתי לבחון את מהלך ההתקנה
זה הרגיש כמו לרקוד בין עולמות שונים
וזה הרגיש כמו לחבר את העולמות האלו.

עיצוב הוא הוכחה מעולה לכך ששונים יכולים להתחבר כאילו הם היו שם ביחד כל הזמן

וכמו כל פרוייקט, החלומות מתגשמים בזכות מי שרץ איתי למרחקים, השותפים שלי לעשיה, הם שם כל הזמן.