את הבית הזה תכננתי חוץ ופנים
ובזמן התכנון עמדו לנגד עיני הבקשות של הלקוחות: מודרני, קווים נקיים.
החשש בסגנון כזה שהוא יהיה משעמם ולא מתוחכם.
תוך כדי תכנון הבית, עלתה בי המחשבה על יפן, על הנקודה הזו ששוברת את כל הקווים הישרים של הדגל.
השבירה של הקווים עדינה, בעיגול המתכת בדלת, באבן הלקט בצד המבנה.
ליצור בית זה כמו לצייר. וכמו בציור, הלב מתמלא באופטימיות.
שאלה שאני נשאלת כל פעם: “אם אני אדריכלית”
אז לא אני לא.
אני מעצבת פנים
אני אוהבת מאוד את עולם התכנון
אני אוהבת לתכנן את התשתיות של הבית: חשמל , אינסטלציה , מיזוג, נגרות , מטבחים
אני אוהבת לתכנן
ואני אוהבת לתכנן בתים. לתכנן בתים מהתחלה, מהשלד.
הקסם הזה שבית צומח מהשלד.
הרגע הזה שהבית מקבל את הבליטות, החיפויים, הצבעים.
הרגע הזה שלקוח אומר לי: אני רוצה את הבית, ככה, בדיוק כמו ההדמיה, עם התאורה, עם הכל”
אז אני מחייכת. כי אני יודעת באותו הרגע שיש משפחה שתהיה עטופה בקירות
והקירות יהפכו לבית כשהם יעברו לגור בתוכם.
ועל הזכות הזו להיות חלק מבתים שאנשים גרים בתוכם, אני מודה
ועוד שאלו אותי
איך את מתכננת בתים אם את לא אדריכלית?
אני מתכננת את הבית ועובדת בשיתוף פעולה עם אדריכלים ומהנדסים
**תמונות הדמיה פוטוראליסטי












