בית להתכרבל בו
כשהגעתי לבקר, שלושת הילדים ישבו סביב שולחן האוכל וציירו. המנורה הכתומה דלקה מעליהם והאירה אותם באור חם. עמדתי במרפסת, הבטתי בהם והלב התמלא. אחרי כל התוכניות, בחירת החומרים וההחלטות על הפרטים הקטנים, עמד מולי הדבר שבשבילו עשינו את הכול: משפחה שחיה בבית שלה.
התרגשתי לראות את הילדים האלה, שקועים בציור, עטופים בביטחון שאבא ואמא יודעים לתת. חשבתי כמה הם בני מזל, גם אם בגילם הצעיר הם עדיין לא יודעים את זה. וכמה בת מזל אני, שזכיתי בעבודה שבה אני חלק קטן מהקסם הזה שנקרא בית.
שלושה חדרי שינה, שני חדרי רחצה, מטבח, סלון, פינת אוכל ופינת עבודה. כל אלה נכנסים לדירה ששטחה פחות מ-90 מ”ר, יחד עם כמות אחסון שיכולה להתאים לבית גדול בהרבה. ובכל זאת, התחושה בה נעימה ומרווחת. מול הים, עם צבעים רכים, נגרות מתוכננת וקווים מעוגלים, נוצר בית שמתחשק להישאר בו עוד קצת.
כשמתכננים דירה קטנה, כל החלטה משפיעה גם על השימוש בחלל וגם על התחושה בתוכו. כאן היה לי חשוב לתת מענה לצרכים של המשפחה, ובאותה מידה להשאיר מקום לעין לנוח ולגוף לנוע בנוחות. רציתי בית שיש בו הרבה, אבל לא מרגיש עמוס.
אחסון שהוא חלק מהבית
אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט היה לשלב הרבה מאוד אחסון בתוך שטח נתון. חיפשנו הזדמנויות בנישות, במעברים ובאזורים שיכולים למלא יותר מתפקיד אחד, ותכננו את הנגרות כחלק מהחלל כבר מההתחלה.
במסדרון, למשל, הצלחנו לשלב ארון עם שש דלתות, ארונות עליונים ומגירות תחתונות. זו יחידת אחסון משמעותית מאוד, שקיבלה מקום בתוך השפה העיצובית של הבית. הגוון הירקרק, השילוב עם העץ והקצוות המעוגלים מאפשרים לה להשתלב במעבר באופן נעים.
גם בפינת העבודה, שתוכננה עבור בעל הבית שעובד מהבית, ניצלנו נישה קיימת לטובת אחסון נוסף. כך נוצר אזור שנותן מענה לעבודה היומיומית ומשתלב בשאר הדירה.
מבחינתי, ההצלחה היא שאפשר להרגיש את הנוחות שהאחסון הזה מעניק, בלי להרגיש מוקפים בארונות. יש הרבה נגרות בבית, אבל היא משאירה לחלל מרחב נשימה.
לעגל את הפינות, להקל על התנועה
ממדי הדירה הובילו גם לבחירה בצורניות רכה. במעברים ובקצוות של יחידות הנגרות עיגלנו פינות, כדי שהתנועה לצדן תהיה נעימה יותר. בחלל קטן, אלה פרטים שמרגישים בכל יום.
הקווים המעוגלים ממשיכים אל שולחן האוכל, שולחן הסלון, הכיסאות, גופי התאורה והמראות. החזרה עליהם יוצרת קשר בין האזורים השונים בבית ומעניקה לו רכות, גם במקומות שבהם יש הרבה נגרות ופריטים שימושיים.
אני אוהבת להתעכב על המפגשים האלה: הקצה המעוגל של הארון, משענת של כיסא, החיבור בין חזית חלקה לעץ שרואים בו את הסיבים ואת הגוונים. אלה פרטים קטנים בפני עצמם, אבל יחד הם משפיעים על הדרך שבה אנחנו חווים את הבית.
הכחול כבר נמצא בחוץ
הים נוכח מאוד בדירה. החלונות הרבים מכניסים את הנוף פנימה, והוא מלווה את המבט מתוך הבית. מבחינתי, הצבעים שבחוץ הם חלק מהתמונה שצריך להתייחס אליה בתכנון. דווקא משום שיש כל כך הרבה כחול בנוף, בחרתי שלא להוסיף עוד כחול בתוך הבית. במקום זאת, בנינו פלטה של ירוקים רכים ובהירים, עץ חם וגוונים טבעיים, עם נגיעות של כתום וורוד.
יש בתים שהצבע שלהם נשאר איתי. בבית הזה זה הירוק הרך, העץ החם והכתום שמעל שולחן האוכל. שילוב שיש בו רוגע, אבל גם שמחה. כזה שגורם לי לרצות למשוך כיסא, לשבת ולהישאר עוד קצת. הירוק מלווה את המטבח ואת הנגרות, ומופיע שוב בחדר הרחצה. לידו העץ מעמיק ומחמם, וגוף התאורה הכתום מעל פינת האוכל מוסיף את אותה קריצה שאני כל כך אוהבת. בביקור אצל המשפחה, כשהילדים ישבו וציירו תחתיו, הבחירה הזו קיבלה בשבילי עוד משמעות.
כמעצבת וכמי שחוקרת צבע, מסקרן אותי לראות איך גוון משתנה במפגש עם מה שסביבו. ליד העץ, באור שנכנס מהחלון או לצד גוון אחר, הוא מקבל בכל פעם נוכחות מעט שונה. החזרה על הצבעים בין החדרים מחברת את הבית, גם כשהחומרים והתאורה משתנים. גם לפרקט הכהה יש תפקיד בתוך האיזון הזה. לצד הגוונים הרכים והפתחים הרבים, הוא מעניק עומק וחום, והדירה עדיין מרגישה פתוחה ונעימה.
מקום לשחק בחומר
הקווים בבית נקיים יחסית, ובתוכם היה מקום לחופש בבחירת החומרים והטקסטורות. בחדרי הרחצה הרשינו לעצמנו להתפרע מעט: אריחים במראה טרצו, טיח מינרלי, אריחים ורדרדים, עץ ונגיעות של מתכת שחורה.
לכל חומר יש נוכחות משלו. הטרצו מוסיף דוגמה, הטיח מכניס מרקם, והוורוד מעניק רכות. הצבע מקבל כאן ביטוי נוסף, פעם בירוק ופעם בוורוד עדין. השילובים מאפשרים לכל חלל לקבל אופי, תוך שמירה על התחושה הרגועה שמלווה את הבית כולו. גם כאן, למרות ממדי הדירה, חדרי הרחצה מרגישים מרווחים. ובתוך הבחירות האלה יש גם פרטים שמזמינים להתקרב ולחייך, כמו שתי הצפרדעים הקטנות בנישה הוורודה בחדר הרחצה.
בחדר השינה הקצב נרגע. מצעים לבנים, עץ בהיר, אור רך ומעט ירוק. אור שנופל על שידת העץ ליד המיטה מספיק כדי להדגיש את החומר ואת הגוונים שלו.
האלמנט שהחלטנו להשאיר חשוף
אחת ההחלטות שאני אוהבת בפרויקט התקבלה דווקא תוך כדי הדרך. במקור תכננו לחפות את אלמנט הברזל, אבל אחרי שהותקן ראינו מה הוא מוסיף לחלל והחלטנו להשאיר אותו חשוף. בתוך בית שיש בו כל כך הרבה עיגולים ורכות, הברזל השחור מכניס קו חזק וחד יותר. הניגוד הזה הוסיף אופי והרגיש נכון לצד הבחירות האחרות. משם נתנו לשחור המשכיות בפרזול, בידיות ובחלקים מהכיסאות. החזרות האלה קושרות את הברזל לשאר הבית והופכות אותו לחלק מכוון מהעיצוב. יחד נוצר שילוב מודרני ורך, עם נגיעות רטרו.
אני אוהבת את היחסים שנוצרו כאן בין החומרים. את הקווים הכהים בתקרה מול הנגרות המעוגלת, את העץ לצד החזיתות החלקות. כל חומר מקבל מקום ומשאיר מקום גם לאחרים. הצמחייה, שפזורה כמעט בכל אזור בדירה, מוסיפה עוד שכבה של חיים ומחברת בין הירוקים של הנגרות לשאר החומרים.
להישאר עוד קצת
מכירים את הבתים האלה שכל מה שמתחשק בהם הוא להכין נס קפה, לחתוך פרוסה של עוגת גבינה באסקית או עוגת שמרים חמימה, ולהתיישב בסלון עם כרבולית? בחוץ גשום, ואין שום רצון לצאת. זו התחושה שיש לי בבית הזה. יש בו מקום לעבוד, להתכנס, לאחסן ולחיות בנוחות. יש בו צבע ואופי, אבל גם שקט. ובתוך כל אלה חיה משפחה עם נשמות טובות, כזו שמקבלת אתכם תמיד בחיוך ובחיבוק גדול.
בסופו של דבר, זה מה שמרגש אותי בעשייה הזו. המחשבה על צבע, על חומר, על קו ועל אור הופכת למקום שבו מכינים קפה, יושבים סביב השולחן ומגדלים ילדים. לראות את שלושתם מציירים יחד היה בשבילי הרגע שבו כל הבחירות התחברו.
למשפחה המופלאה הזו, תודה שנתתם לי להיות חלק מהבית שלכם. בית להתכרבל בו.
לייעוץ אישי, שאלות או פרטים נוספים על הסדנאות, מוזמנים לפנות דרך דף הפייסבוק או בטלפון:
054.9980331 טלי דוגמא
טלי דוגמא – מעצבת פנים, מרצה, חוקרת צבע ומייסדת סטודיו בית החומרים