ללא ספק אחת החוויות היותר משמעותיות בחיים שלי.
החלטתי, לקראת גיל 39, לטוס ללונדון ולטוס לבד. למסע קטן של צבעים ומוזיאונים.
למסע של עיצוב.
לונדון התגלתה אלי ברוב צבעים וגוונים שלא חשבתי שאפגוש. בדמיונות שלי היא הייתה אפורה וקרה. הבנתי שהצבע נמצא שם כי הוא בכל מקום, אך לא ידעתי עד כמה.
קניתי ספר מעולה על לונדון, גילגלתי עמודים בגוגל וקבוצות על לונדון בפייסבוק. בכל זאת פעם ראשונה לבד בחו”ל. רציתי שזו תהיה חוויה בלתי נשכחת.
בין כל התכנונים והמסלולים והמוזיאונים שקבעתי עם עצמי לעבור בהם,השארתי שעות פנויות לשיטוט ברחובות ובסמטאות.
שעות שבהם אלך לאיבוד
הכנתי את הימים ואת הדקות אך השארתי לי זמן ללכת לאיבוד.
והלכתי לאיבוד!
נייד בתוך התיק, מצלמה בהיכון, נעלי ספורט נוחות זה כל מה שהייתי צריכה איתי.
ללונדון הגעתי באמצע הלילה ומבעוד מועד הזמנתי מלון ליד נמל התעופה סטאסטאד. שם חיכתה לי הפתעה נעימה. בית מלון צבעוני במיוחד.
התחלה מעולה עבורי למסע הקטן שלי.