בפעם הראשונה, לפני 5 שנים, טסתי ללונדון, חמישה ימים, אז הבנתי לראשונה שכייף לי איתי.
הפעם הזו חגגתי ברומא, בימים שבהם אני לא אישה של…אמא של… חברה של… הבת של… המעצבת של… המרצה של…
אני פשוט שלי ושלי בלבד.
צילום: טלי דוגמא
במקומות שאני אוהבת (מוזיאונים…. במיוחד היסטוריים ואוו….אוו כמה יש שם) ובתקופות הקסומות ימי ביניים, רנסנס, בארוק ועוד כל מיני מומיות ממצריים העתיקה.
“את לא מפחדת?”
“את לא תשתעממי?”
מה? לבד?
שאלו אותי לא מעט.
ואני עונה
לא ולא.
צילום: טלי דוגמא
בעצם כן, פחדתי… קצת.
בעלי הקפיץ אותי לנמל התעופה ובירידה מהרכב, פחדתי קצת.
ושאלתי את עצמי מה עשיתי ובאותו רגע שאלתי אותו אם יש מצב שהוא בא איתי 😊
שמתי לרגע
הבנתי את הפחד
נתתי לו מקום
ובעטתי אותו מהמחשבות שלי.
אני בנמל התעופה
צילום: טלי דוגמא
שכרתי חדר במלון במקום מרכזי, להרגיש בטוחה (פיאצה ברבריני- 200 מטר מהמדרגות הספרדיות) ברוקו הוטל עם צוות מקסים שדאג ושאל עם מיטה נוחה ומצעים לבנים נקיים וריחניים.
יום ראשון נוחתת ברומא ופשוט משוטטת ובוהה בבניינים, באנשים, מתמכרת לעובדה שזו רק אני שם וכרגע אני מעניינת רק אותי! ואני חייבת לומר שיש משהו עצום בידיעה הזו.
מצלמה על הצוואר ומלא קליקים שיתעדו את הנסיעה המדהימה הזו. יש משהו במקום הזה שאני לא יכולה להסביר במילים ומזל שיש מצלמה שתסביר את מה שעובר לי בראש בשיטוטים בלי להסתכל בשעון, בלי לחשוב על מטלות ובעיקר לתת למחשבות לנדוד לאן שהן רוצות ובלי הגבלה.
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
יום שני, קמה מוקדם
שותה קפה בחדר אוכל וכל מה שמעניין אותי באותו הרגע זה כמה זמן אני אמרח מול הכוס קפה. ובאותו רגע מחליטה לצלם קצת תמונות מהבית מלון הביתי, המושלם הזה, עבורי.
צילום: טלי דוגמא
היום נפתח בסיור בוותיקן (ממליצה מאוד על הדרכים של רומא. נתי וחני מדהימים. סיור מרתק, מחכים, מלא מידע והרווחתי כי החכמתי גם בנושא הצבעים)הסתיים הסיור ואני ממשיכה לעוד שעתיים בין מוזיאוני הוותיקן, מתפעלת מהמומיות כאילו זו הפעם הראשונה שאני רואה כאלה (וראיתי כבר עשרות)
ואם להודות, אז באותו רגע היה קצת עצוב כי רציתי לחלוק את השמחה שלי (כן, כן, בלראות מומיות…) ולא היה עם מי.. אז שלחתי למשפחה תמונות…לפחות שמשהו יבין את האושר שלי (הבינו את האושר, לא כל כך את עניין המומיות 😊)
עצירה לארוחת צהרים
ומשם שעת הליכה לטראסברה… לעוד סיור מדהים על האזור הכל כך מיוחד הזה.
עשר בלילה מסתיים היום ואחרי 25,000 אלף צעדים, הגיע זמן להתרסק לאיזו שינה טובה.
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
ואז ב 9.4 אני קמה ברומא, אני בת 42 היום – חושבת לעצמי.
כן , גם פה היה קצת קווץ’ בלב – כייף לחגוג יום הולדת עם המשפחה שלי.
אז במיטה אני נשארת קצת וקוראת את ההודעות, מחממת את הלב עם המילים שאני צריכה עכשיו.
הולכת לרכבת, נסיעה של שעה וחצי לפירנצה.
סיום עם אור, מדריכה מעולה
פירנצה, פירנצה, פירנצה… כמה היסטוריה וכמה אופי וכמה יופי. כמה ימי ביניים רנסנס ובארוק ומבנים שמשאירים את הלסת למטה. עד שהתחיל הטיול ישבתי עם קפה חם ביד, עם הקור שבחוץ והשמש שמחממת את הגוף.
מתחיל הסיור וכשהוא מסתיים אני נשארת בפירנצה עוד כמה שעות, לטייל לבד. עולה לתצפית מדהימה על פירנצה, נושמת את הימים העתיקים שעברו על מקום הזה, בוהה בכל מה שרק אפשר וזה היה זמן מושלם לשאול את עצמי מה אני מאחלת לי ליומולדת ולשנים הבאות
צילום: טלי דוגמא
ועניתי:
להמשיך לשוטט במקומות ובתקופות שאני אוהבת
שיהיה לי כייף איתי, תמיד
שאמשיך להנות משוטטות חסרת זמן בין סמטאות כי כמה שזה ממלא את הלב והגוף והנשמה.
שאמשיך להתלהב ממומיות בכל פעם כאילו זו הייתה הפעם הראשונה שאני רואה כזו.
שאמשיך לפחד קצת … רגע לפני שאני נכנסת לבד לנמל התעופה
ואז אמשיך לתת לפחד במה, לחבק אותו ואז לבעוט אותו בצורה יפה החוצה
שאדע להנות, תמיד, מבניינים ישנים וחדשים ובכל פעם להנות מהם שוב ושוב ושלא ימאס אף פעם
ופשוט לחיות עם האומץ לעשות את כל מה שאני אוהבת.
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
צילום: טלי דוגמא
כבר חושבת על היעד הבא… (כן, גם לבד)
לייעוץ אישי, שאלות או פרטים נוספים על הסדנאות, מוזמנים לפנות דרך דף הפייסבוק או בטלפון: 054.9980331 טלי דוגמא
טלי דוגמא – מעצבת פנים, מרצה, חוקרת צבע ומייסדת סטודיו בית החומרים