על המשפחה שמתגוררת בבית
אבא אמא ושני בנים מתבגרים. חבורה שכזו שעיקרי הימים שלה הם סביב שולחן פינת האוכל.
השיחות, האורחות, הכנת שיעורי הבית , המשברים לצד השמחות. כל אלה ועוד.. נארגים האחד בשני סביב שולחן פינת האוכל.
פינת האוכל עוצבה בחלק בלתי נפרד ממרחב המטבח החומר שנבחר לה הוא עץ מלא, אגוז אפריקאי שמחמם את הכתם האפור הכהה שחזיתות המטבח קיבלו.
לבית הדינמי והתזזיתי הכניסה טלי פלטת גוונים רגועה המרככת את האווירה. ירוקים כהים, אפורים כהים בקירות, במטבח. תקרת ורצפת הבית בהירים וממתנים את הכהות
כמו פונדק דרכים שמכיל את העוברים ושבים כך פינת האוכל מכילה ועוטפת את הימים והאירועים שמתרחשים בבית.
יש בתים המאופיינים באלמנטים משפחתיים מובהקים כמו תמונות, ציורי הילדים מתקופות שונות.
בבית הזה האלמנטים אינם מובהקים אך מאחורי כל רהיט, כל אלמנט עומד סיפור. מרבית רהיטי הבית נאספו ממקומות שונים וקיבלו מראה התואם את אופי הבית: סיפורים מצחיקם, סיפורים עצובים, סיפורים מרגשים. בית של זיכרונות, של סיפורי חיים.
סלון
שולחן הסלון נבנה על ידי בעלת הבית והוא נבנה כתיבה בה הונחו הצדפים ואבני הקוורץ ששני הבנים אספו כשהיו ילדים קטנים. אוסף האבנים והצדפים הפך ליקר ערך ברגע שהוא נאסף ע”י הבנים.
חוויה מטיול ברמת הגולן ששמורה בתוך שולחן סלון.
כל השולחן מונח מגש עם אסופה של פמוטים מסדרת KAN של סטודיו AV בגדלים שונים ובכתם צבע שונה משאר המרחב. אדום עמוק וורוד. קריצה של צבע לבית בעל הפלטת צבעים הרגועה.
בסלון תלויות שתי תמונות מצדפים. אותו אוסף צדפים של הבנים הפך לתמונות שיצרו ההורים עם הילדים.
היציאה מהסלון
בשעת השקיעה הכי כייף לשבת על שתי הכורסאות שנמצאות בדרך יציאה החוצה- לגינה, לטבע. קרני שמש כתומות צובעות את שתי הכורסאות בחום. אלו השעות השקטות של הבית. וכשהרוח נושבת, הוילון הלבן והרך זז בעדינות ומוסיף אווירה רגועה. וכשמסיטים אותו מתגלה פינת חמד. דק וערסלים: פינה נוספת להירגע בה.
הקיר הירוק
מול הסלון ישנו קיר שנצבע בצבע ירוק עמוק. קיר שהוא מעבר בין המרחב הציבורי לפרטי.
בעלת הבית יצרה שידה ממתכת ושייש שמוסיפים יוקרה. ועל השידה הונחו פריטים מחומרים שונים: קוריאן, זכוכית, מתכת.
על הקיר הירוק שתי מסגרות שנקנו מחנות עתיקות. מסגרות נטולות תמונות.
ירוק כהה שמאזן ומרככך את האנרגיות של הבית הכל כך תוסס.
על שידת השייש זוג פמוטים שחורים מקוריאן שחור, אלגנטים ובעלי תעוזה.
זוג פמוטים שבכל יום שישי מקבל את השבת ואת הרוגע יחד עם בני הבית.
מטבח פינת האוכל
פינת אוכל ארוכה שמכילה מספר רב של אנשים למשפחה שמארחת הרבה את חבריה ומשפחתה.
על פינת האוכל ארבע ואזות בקומפוזיציה מעודנת ומתוחכמת. כל ואזה מכילה פרטים שונים:
פרחים לדקורציה, מפתחות, ארנקים. פרטי היום שנושרים אל תוך הואזות. גם בהן כתם צבע שמאיר את המרחב הרגוע. להשלמת המראה הנחנו וואזות נוספות על השייש. מכילות את פירות העונה.
במטבח שני מדפים עם אוסף כוסות לבנים שמתרבה עם הזמן.
וצנצנות שקופות עם קטניות. חומרי גלם לבישול שמקשטים את המטבח.
מקלחת
משלימה את הצבעים בקיר המעבר. שידה בצבע ירוק כהה. צבע שמאזן ומרכך.
ושם שם, במרחב הזה שילוב מעניין של חומרים: עץ, שייש, מתכת ועוד.
המראה והמנורות שנרכשו גם הם בשוק הפשפשים ועבודת אמנות של קובי סיבוני. מי אמר שמקלחת לא יכולה להכיל פרטי אמנות של אנשים מוכשרים?
אנחנו בתקופה כזו מעזה שכל מרחב יכול הכיל כל דבר. לא ברור
הבית שבהרכב החומרים והצבעים שלו מלמד את בני הבית להירגע מהימים העמוסים שלהם. אפורים שמרככים את האנרגיות, ירוקים שמאזנים. זהב, מעט בורדו וצהוב שמקפיצים את המרחב.
ואוסף של זיכרונות, חוויות, סיפורים, רהיטים, אירועים, צבעים ואת כל מה שמרכיב את מה שארבעת בני הבית מכנים : “להרגיש בית”
