אמנות בצבעים
כתב וצילם: אבי אלבאום
הגרפיטי היא אומנות עתיקה, כל כך עתיקה עד שהיא אולי האומנות העתיקה בעולם – ציורי המערות.
מאומנות המחאה הגרפיטי עברה גם לעולם הממוסד. ערים רבות בעולם משתמשות בציורי הקיר כחלק מאטרקציות שהן מציעות לתושבים ולתיירים. ובעולם שלנו, עולם מורכב, עמוס מידע ורעש אנו זקוקים למשהו שעליו עשויה תשומת הלב להיתפס, משהו שירתק את העין – אז מה יותר טבעי מצבע לצורך זה?
עיריית סקרמנטו שבקליפורניה הפכה את קירות הלבנים המשמימים לציורי קיר מרהיבים ובחיפה מתקיים מידי שנה פסטיבל גרפיטי. התמונות לקוחות משתי הערים – סקרמנטו וחיפה.
מגוון הצבעים המשמש את אומני הגרפיטי מגוון מאוד. השימוש בצבע הוא חלק מהמסר. הצבע השחור ישמש יותר להפחדה, הסתרה ומשיכה לכיוון הלא נודע בעוד שצבעים חמים כמו צהוב וכתום ישמשו בתפקיד המרגיע – לעיתים בשילוב עם ירוק שהוא המרגיע האולטימטיבי.
השימוש בצבע השחור עם המוטיב החוזר של העין יוצר את אלמנט הסקרנות. הצבע האדום מדגיש את קיומו של השחור והפנים הירוקות משמשות בתפקיד כפול – מתן כיוון על ידי הפניית המבט כלפי מעלה והדגשת הדרמטיות על ידי שילוב של ירוק – כחול המשלימים של כתמי הצבע האדומים.
מסר הפוך, מרגיע, משדר ציור הקיר המשלב ירוק עם כתום ולבן. הכתום הוא הצבע המשלים לירוק, שימוש בפרחים כתומים ולבנים בשילוב פנים מחייכות ופרפרים מספרים את הסיפור האופטימי המנוגד כל כך לקיר הלבנים הכהה, הגבוה, עם החלונות הסימטריים שנראה כמו מבצר או גרוע מכך – בית כלא.
צבעים רכים, צבעי פסטל, מספרים את סיפורי האגדה, הפיות הטובות והנערות הוויקטוריאניות החסודות משתלבות היטב עם נוצות הטווס הפרפרים והפרחים. כל הקיר משדר אופטימיות. ושוב הצבע מסתיר קיר לבנים קודר ומשעמם. הופך את היום ליפה יותר ונעים יותר כבר במגרש החניה.
כחול הוא גם צבע הפנטזיה. הים והשמיים, הדברים הגדולים באמת בעולמנו הם כחולים. שילוב כל צבעי הספקטרום ברמיזה לנוכח הדומיננטיות של הכחול יוצר את הדרמטיות המתבקשת, העין איננה יכולה להתעלם מהציור ועל אף שהוא אבסטרקטי לחלוטין רובנו נראה בו משהו “ידוע” – סצינה של “צלחת מעופפת” או חללית מסוג אחר, “חייזרים” ועוד.
ציורי הקיר אינם מנותקים מהסביבה, הם חלק ממנה. לפעמים הם משתלבים יותר ולפעמים פחות. השימוש בכתום ואדום לנוכח פחי האשפה הירוקים והכחולים יוצרים השלמה למרות הניגוד הרב אותו מייצגת האשפה לנוכח הקיר הצבעוני.
ייצוג המציאות האפורה הנוכחת דרך המזגנים ותיבות התקשורת יכולה לגרוע רק במעט מהנוכחות הזוגית המשלימה של השחור והאדום שמעצימים את הצהוב והכחול. העין איננה יכולה להתעלם מקיר צבעוני שכזה.
גם העדר צבע כמעט לחלוטין מייצר נוכחות. אמני גרפיטי רבים משתמשים בשחור-אפור-לבן לאלץ את העין לראות את התמונה. הצבע שבמקרים רבים משמש מפלט ומונע מאיתנו להתעמק בתמונה מכריח אותנו בהעדרו לבחון את התמונה לעומק ולהבחין בפרטי הפרטים. כתמי הצבע המעטים נועדו להדגיש את הדרמטיות של השחור-אפור-לבן.
לצד אמני גרפיטי כמו בנקסי, דן וויץ דיוויד צ’יו הקוראני ורמי מאירי הישראלי שציוריו מעטרים את קירות תל אביב קמו גם קבוצות אומנים. מחיפה יצאה קבוצת broken fingaz שעבודותיה מעטרים כיום קירות רבים בכל רחבי העולם. חברי הקבוצה עושים שימוש רב בצבע בעבודתם ולתוצאה יש נוכחות ונראות רבה.
אין טוב מקיר צבעוני לשבור את שגרת העיר האפורה.
על המחבר אבי אלבאום:
כלכלן וצלם
רודף צדק וצבע
