על צבעים ומרחבי למידה
נפגשנו עידית אבו ואני (טלי דוגמא) לשיחת זום מעניינת על צבעים ומרחבי למידה. על צבעים ועל התחושות שאנחנו יכולות להעניק לאנשים כשבוחרים עבורם את הצבע ואת החומר הנכון.
נפגשנו דרך חבר טוב, אילן מעבר לפינה שאותו אני מכירה שנים.
חיבורים לאנשים הם דבר מעניין. הולכים בדרך ולא יודעים את מי נפגוש ויש שם אנשים וחיבורים מדהימים.
ועל זה אני רוצה לספר לכם. על החיבורי של עידית אבו ועלי.
עידית מתכננת סביבות למידה, עבודה ומשחק חדשניות ומרצה בתחום. עוזרת למנהלי בתי ספר ורשויות, לגופים ציבוריים ופרטיים, להפוך את בתי הספר לבתי ספר המבטאים חדשנות פדגוגית. להפוך את המרחב החינוכי המיושן למרחב אטרקטיבי, סביבת עבודה שיתופית, בה הלמידה מתרחשת בכל פינה ובכל רגע נתון. סביבה המעודדת את תחושת השייכות והחיבור של הילדים למקום. מרחב המאפשר ביטוי במישור הקוגניטיבי, פיסי ורגשי. מרחב התומך בלמידה איכותית, רלוונטית ומשמעותית עבור הילדים.
למה צריך את זה?
המרחבים החינוכיים בהם שוהים הילדים שלנו, לא תמיד תואמים את הצרכים שלהם ולעיתים אף מיושנים ואינם מתאימים למציאות בה אנו חיים היום. בעזרת תכנון נכון, הלוקח בחשבון את מכלול הצרכים של קהילת הלומדים, אני משנה את המרחבים הקיימים, כך שיבטאו חדשנות פדגוגית וישקפו את העידן שבו אנו נמצאים. תכנון נכון ומדויק מביא לתוצאות טובות יותר ולמימוש הפוטנציאל האישי של כל אחד ואחת מהילדים.
תכנון נכון של מרחב למידה וסביבת עבודה, התואמת לצרכים של הצוות החינוכי ושל התלמידים לוקח בחשבון את הזיקה הקיימת בין תצורתו של המבנה לבין דפוסי ההתנהגות המתקיימים בו. נדרש ידע רחב הן בהבנת עולמות הפדגוגיה והחדשנות והן בהבנת עולמות התכנון והעיצוב והשפעת תצורתו של מבנה על התנהגות המשתמשים.
בימים אלו, המושג הבסיסי בית, עולה וצף בעוצמות שלא ידענו קודם. השביעי באוקטובר, פער בנו תהום שלא ידענו. הקרקע נשמטה מתחת לרגלינו, ולרבים, היא נשמטה באופן פיזי ואלים. לכן, דווקא עכשיו, יותר מתמיד, נדרשת החזרת תחושת הביטחון כדי לקיים את עצמנו. בכל הנוגע למבני החינוך, ומרחבי למידה, אחריותנו המתכננים, לטפל ביתר שאת, במבני החינוך, לתכנן אותם מחדש, להתאימם לצרכים של הילדים בעת הזו, תוך דגש מירבי על השבת תחושת הביטחון וה- WELLBEING. הזיקה המתקיימת בין תצורתו של המבנה לבין התהליכים החינוכיים ודפוסי ההתנהגות שנרצה לראות בקרב הילדים, מחייבת אותנו המתכננים להקפדה יתירה בתכנון המרחב החינוכי, כזה הנותן מענה ומעטפת לצרכים הרגשיים של התלמידים.
מהיכן הגיעה ההחלטה לעצב מרחבי למידה?
מאז שאני זוכרת את עצמי, עיצוב ואמנות תמיד היו חלק ממני. את ראשית דרכי האקדמית התחלתי כמורה בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד. עבודתי כמורה עם תלמידים, לצד גידול ילדי, תוך דיאלוג פתוח ומתמיד גם עם הילדים בכלל, הביאו אותי למסקנה כי קיימת חוסר התאמה בין מה שהילדים זקוקים לבין מה שמבנה החינוך, הפיזי והרעיוני מאפשרים. בנקודה זו החלטתי שאני רוצה לשלב את אהבתי לאמנות ועיצוב ולחינוך ולייצר שינוי משמעותי עבור התלמידים וגם עבור ילדיי. יצאתי ללימודי תואר שני באוריינות חזותית בחינוך ואחר כך לימודי עיצוב ותכנון, על מנת לשוב לבתי הספר ולתכנן את מרחבי הלמידה וסביבות העבודה באופן המותאם לתלמידים ובאמת לייצר להם מקום שבו הם יוכלו להרגיש כי הם יכולים לקבל מענה עבור הצרכים שלהם.
שאלות שעניין אותי לשמוע את התשובה של עידית.
כיצד את ניגשת לעצב מרחב למידה? מהם הקווים המנחים שלך?
כאשר אני ניגשת לתכנן מרחב למידה אני עושה כמה דברים שיכולים להיות גם במקביל: אני מתבוננת וחוקרת את תצורתו של המבנה, כיווני האור ועוצמתו, החומרים הקיימים במבנה. כל אלו נותנים לי את המידע שעל מנת להבין מהם דפוסי ההתנהגות הנגזרים מצורתו של המבנה, או במילים אחרות, מהי הפדגוגיה בה תומכת תצורתו של המבנה. בנוסף, אני עורכת שיחה עם הצוות החינוכי, בה אני מציפה שאלות רבות הנוגעות לרצונות, לחזון החינוכי, לשיטות הלימוד הנהוגות בפועל, הרכב הצוות החינוכי והאג’נדה שלהם. כדי להשלים את התמונה, חשוב לי גם להיות צופה מהצד, להיכנס לשיעורים באופן אקראי, על מנת לראות כיצד הם מתקיימים, לצפות בילדים בזמן הפסקה ובעוד סיטואציות המתרחשות בבית הספר. כל זאת על מנת לקבל כמה שיותר מידע שיעזור לי בתכנון המרחב העתידי. כל אלו מהווים את נקודת הפתיחה ממנה אתחיל לגבש את הקונספט העיצובי.
כיצד מתבצעת בחירת הצבעים והחומרים?
היות והרבה מנפח עבודתי הוא שיפוץ מבני חינוך קיימים, עלי להתחשב בנתונים הקיימים. כלומר: הרכב הצבעים, הרכב החומרים. מה נשאר ומה יוחלף. כל אלו יהוו את התשתית לבחירת החומרים והצבעים שמצד אחד יתמכו בקונספט העיצובי החדש ומצד שני יחברו את המרחב החדש לישן. מאוד חשוב לי כמתכננת, מעצם העובדה כי התקציב בסופו של דבר מוגבל ומצומצם ביחס לפרויקטים אחרים, הוא לעשות התאמות מדויקות לקיים, כך שלא ייוצר מצב בו העיצוב החדש תלוש לגמרי מיתר הסביבה הרחבה בה הוא נמצא. למשל, אם קיים צבע דומיננטי לפרופיל האלומיניום, זה משהו שבהחלט צריך להתחשב בו בניסוח פלטת החומרים והצבעים החדשה.
כיצד מבצעים התאמה בעיצוב לכלל המשתמשים כאשר מדובר בילידים שונים ואנשים שונים?
נקודת המוצא היא כל כל אדם, בין אם הוא תלמיד או מורה, נושא איתו עולם ומלואו, הייחודי לו. ולכן, סביבת העבודה, מרחב הלמידה, צריך לאפשר לכולם להרגיש נינוחים, להרגיש שהם מקבלים מענה.
היום אנו מבינים כי עיצוב המרחב ותכנונו כמרחב למידה המותאם לצרכים, צריך להכיל אפשרויות רבות וסגנונות שונים לעבודה. כך שכל אדם הנמצא במרחב ירגיש שיש לו מענה רגשי ולימודי.
הייתי שמחה לדעת מה התהליך שאת עוברת עד לקבלת קונספט עיצובי.
האמת שזה בהחלט תהליך מרתק! אני קודם כל בנאדם של אנשים, זאת אומרת שאני מאוד קשובה לדברים שנאמרים לי, אני יוצרת קשרים בינאישיים המביאים איתם סיפורים ורבדים אחרים, כאלה שלא שומעים בשיחה רשמית בחדר המנהל.ת. סיפורים שנותנים לי להבין לעומק את המתרחש במבנה, את הרצונות והצרכים העמוקים של המשתמשים. לצד זה, יש לי את היכולת להקשיב למבנה עצמו, למה הוא רוצה להשתנות.
דוגמה נהדרת היא בית ספר יסודי לבנות אלתורי – (שכונת אבו טור) ירושלים. זהו בית ספר ישן הקיים למעלה מ- 40 שנה. בית הספר הזה נמצא בשכונת אבו טור הערבית והוא מיועד לבנות בלבד. מתוך כל הסיפורים שסופרו לי, הבנתי שמה שחסר באמת לבנות, זה מקום הרבה יותר רחב מבית ספר. מקום בו הן יוכלו לבלות את שעות אחר הצהריים, מקום שיהווה עבורן מרחב נעים גם אחרי שעות הלימודים.
בנוסף לעובדה כי הצורך בפועל היה איחוד המרחב הציבורי עם הכיתות ויצירת מרחב עבודה הוליסטי, נלקחו בחשבון יתר הנתונים שאספתי, והמרחב כולו תוכנן כמקום צבעוני מלא חיים, מעין פארק משחקים חיצוני. משהו שמאוד היה חסר להן.
הדבר הזה נעשה באמצעות שימוש בצבעים עזים באזורי הפעילות, כסוכריות הפזורות על פני השטח בשילוב “עצים” מברזל.
לעומת זאת בבית ספר יסודי ענבלים – מודיעין, בפלטת החומרים והצבעים שלי ניכר הצבע הצהוב כצבע דומיננטי, שצבע את הרצפה והקירות. ויצר קונספט עיצובי מובהק. דבר זה אינו נולד סתם, אלא התחשבות בנתונים הקיימים. כלומר, אחד התכונות שאנו רואים בבתי הספר שה חיפוי הקירות באריחי קרמיקה כדי שלא יתלכלכו. בבית הספר הזה, נצבעו הקירות באריחים צהובים. הבעיה היא שבבית הספר אין קשר בין החומרים הקיימים ולכן נוצר בליל שלם, מה שגורם לתחושת אי נעימות במקום. לכן, מכיוון שלא ניתן היה להוריד את כל הקרמיקה, מהמון סיבות, ביניהן גם תקציביות, החלטתי שזה יהפוך לגורם המחולל של הפרויקט.
ואז הגיע החלק שלי, לענות על השאלות שעידית כתבה
בקצרה עלי, למי שלא מכירה:
שמי טלי דוגמא ואני מעצבת פנים, חוקרת צבעים וגוונים וצלמת. מדריכת סדנאות וקורסים רבים בתחומי העיצוב, צבע ושיווק לקהל מקצועי ופרטי. בעלת “בית החומרים” ומחברת הספר “להרגיש בית” והספר חומרים. שנים רבות ניסיתי לבחור את הצבע המדוייק, המושלם עבורי-האם זה אדום חזק וסוער? אולי כחלחל בהיר ושקט? ירוק עמוק ומהפנט?…
מסע חיי המקצועי והאישי הוביל אותי לגלות שאין באמת צורך לבחור. במסלול המקצועי שלי נשזרו כל הצבעים זה בזה, כל אחד מוסיף, מאזן, או מחזק את משנהו, וכולם יחד יוצרים קשת צבעונית ועשירה. כמעצבת פנים ותיקה אני מלווה את לקוחותיי בעיצוב חללי מגורים או עסקים, בפרויקטים נרחבים וארוכי טווח כמו גם בתהליכי עיצוב ממוקדים ותחומים בזמן, שעות ייעוץ וימי סיור.
כמעצבת, אימצתי מעט מכובעי כצלמת, ואת מכלול החפצים הפרוסים בחלל אני מארגנת כקומפוזיציה צילומית, הרמונית. בעבודתי אני שמה דגש על ביטוי הסגנון האישי של לקוחותיי, תוך בירור מעמיק של צרכים, מאוויים ורצונות.
מהיכן כל הידע שיש לך בנוגע לעולם הצבע?
את הידע צברתי במהלך השנים באופן עצמאי. כחלק מהלמידה המעניינת הזו נפגשתי באופן עצמאי עם פיזיקאים, עם מהנדסי אלקטרואופטיקה, עם מרפאים בצבעים, אם אנשים שלמדו על חקר המוח, אנשים שעוסקים ומתעסקים במערכות ראיית לילה, המון ספרים מחו”ל כי לצערי אין מספיק מידע בישראל וכך כבר מעל עשר שנים אני צוברת ואוספת ומלקטת את הידע על העולם המדהים הזה של הצבעים .
האם קיימת חוקיות אוניברסלית לגבי התאמות צבעים, נכון או לא נכון, או שמדובר בהעדפות אישיות נטו?
זה קצת מורכב ומשולב מכמה פרמטרים: הצד של הפיזיקה והאופן בו הצבע משפיע על פעילות מוחית, על העין, על הדוף שלהו. הפרמטר השני: התרבות שבה גדלנו. אם נבחן את תרבות רוסיה לעומת הודו או תימן לעומת בולגריה, אם נבחן ארצות חמות לעומת ארצות קרות נגלה שימוש שונה ומדהים בצבע והפרמטר השלישי החשוב: הוא האדם והטמפרמנט שלו, הלך הרוח שלו, סך החוויות שהוא עבר בחיים ושלושת אלו מרכיבים את האופן שבו המוח והגוף שלנו יחוו את הצבע ויגיבו לו ביצירת הורמונים של אושר או דיכדוך או כל תחושה אחרת.
אז יש חוקיות אבל עד גבול מסוים ומגבול זה נכנס המרכיב האישיותי של האדם.
כיצד אנו בוחרים בוחרים צבעים? האם החברה מונעת מטרנדים ואופנות חיצוניות או שמעורבים בזה גם מודלים ביולוגיים.
ממה שאני פוגשת כיום, אצל מרבית האנשים בחירת הצבע מתבצעת לפי טרנדים ואנו פוגשים זאת בעולם האופנה, העיצוב, הנעלה אפילו בעולם המכוניות, האוכל ועודף. טרנדים זה דבר יפה, זה דבר נפלא והוא בעייתי כשמשהו לא מתאים לך ועדיין אתה צורך אותו.
הטרנדים בעולם הצבע – כל שנה יש את צבע השנה וזה מקסים והבחירות של החברות הגדולות מדהימות רק שאז השוק מוצף מאותו צבע. מאחר וצבעים הם עולם של אורכי גל ותדרים שמשפיעים מאוד על התנהלות חיינו ועל קבלת החלטות ועל מצב רוח (ניתן לקרוא כתבות רבות שכתבתי בנושא) אז לא כל טרנד יהיה טוב לכולם כשם שלא כל שייק צמחים ירוק יעשה טוב לכולם.
אמחיש בדוגמא: אם צבע השנה אדום יין אז לא כל חדר יכול לקבל את הגוון הזה, לא כל אישיות יכולה לקבל את הגוון הזה. לפעמים מינון הצבע משתנה מאדם לאדם. לילד עם קשב וריכוז קיר אדום בחדר לא מומלץ. אגב בחדרי שינה קיר גדול צבוע באדום לא מומלץ אם רוצים לישון ולהירגע בחדר גם לאנשים ללא קשב וריכוז.
אז טרנדים בצבעים – צריך לבחון כל מקרה לגופו…
בעבודתי אני מתאימה צבעים לאנשים כמובן על פי האהבות והרצונות שלהם ואם בחרו צבע שהוא פחות מדוייק להם אז אני אעשה עבודה עם מינון הצבע והמקומות אליו הוא יכנס. כי אני לא אקח למשהו את הצבע שהוא אוהב אבל השיח על זה בהחלט יתקיים ונחשוב ביחד מהו המינון המומלץ. נעלת נעליים צהובות והוא נשכב לידך, לליטוף רגע לפני שיצאת לעבודה.
כיצד התהוו צבעים סביב תרבויות? למה בכל תרבות לצבע משמעות שונה? מה המקור לכך?
ישנם מספר מקורות להסטוריית הצבעים המופלאה בעולם
ראשית ארצות קרות וחמות. אם נבחן את ארצות כתימן, הודו, מרוקו אל מול ארצות קרות כרוסיה, איסלנד אזי יהיה מעניין לראות את השימוש בצבע באוכל שלהם – התבלינים רוויי הצבע שלא בהכרח יכולים לגדול בארצות קרות וכתוצאה מכך נשים לב לגווני האוכל בארצות חמות לעומת קרות. כמובן שיש השפעה על הבגדים על העיצוב של הבתים.
אני חושבת שמערכת היחסים של האדם עם השמש, עם החום, עם הכפור הם אלו שברבות השנים עיצבו את התרבות והצבעים שנכנסו לתרבות. הדת – גם לה יש חלק בצבעים מסויימים שנכנסו או שלא נכנסו לתרבות. אנשי דת שאסרו על צבעים מסויימים, אנשי מלוכה שלבשו צבעים מסויימים שהעידו על אושור ודם אלו כמובן נתנו טון חזק בתרבות של צבעים
האם ישנם צבעים שעדיין לא גילינו? שמתקיימים מחוץ לעולם צבעי היסוד? כאלו שאולי אנחנו לא מצליחים לראות?
זו שאלה שהתשובה שלה מסקרנת. כי הצבע הוא אורך גל, הוא תדר והעיניים של בני האדם מסוגלות לראות ספקטרום מסוים מאורכי הגל של הצבעים. אז כן יש אינפרא אדום ואולטרא סגול, אורכי גל שאנחנו לא מסוגלים לראות. וזו שאלה שתמיד מסקרנת, האם יש עוד צבעים שאנחנו לא יודעים על קיומם ולא יודעים איך הם נראים.
עידית השיקה קורס מיוחד ומקצועי על תכנון ועיצוב מרחבי למידה. מזמינה אתכם.ן להיכנס לקישור ולקרוא על הקורס המעניין, על הנישה שבשנים האחרונות תופסת תאוצה
למידע לחץ כאן
לפרטים: לפנות לעידית בנייד: 0509292420
לייעוץ אישי, שאלות או פרטים נוספים על הסדנאות, מוזמנים לפנות דרך דף הפייסבוק או בטלפון:
054.9980331 טלי דוגמא
טלי דוגמא – מעצבת פנים, מרצה, חוקרת צבע ומייסדת סטודיו בית החומרים
